שאלתם את עצמכם איך זה שמסי סופר מאות מיליוני דולרים בשנה בזמן שעובד במפעל של נייקי בקמבודיה מרוויח רק שמונה דולרים ליום, ואיך כל זה קשור לכמה שאנחנו משלמים בסופר
כשאנחנו רואים את מסי, רונאלדו או לברון מקבלים מאות מיליוני דולרים בשנה, זה מרגיש כמו תופעה מנותקת מהמציאות (איך זה הגיוני שמשלמים לו כ"כ הרבה בשביל שישחק בכדור). מצד שני, כשאנחנו שומעים על שכר נמוך במפעלים של נייקי במדינות כמו קמבודיה, זה מעורר תגובה הפוכה לחלוטין (איך חברה מפלצתית כמו נייקי מנצלת אוכלוסיה חלשה ומשלמת כ"כ מעט). שתי התופעות האלה נראות כאילו הגיעו מעולמות שונים לגמרי, אבל בפועל הן נשענות על אותו עיקרון פשוט שמנהל את כל השוק.
למה ספורטאים מקבלים מאות מיליונים
ספורטאי על מייצגים משהו נדיר. יש מיליארדי בני אדם בעולם, אבל רק מעטים יכולים לייצר רמת ביצועים שמושכת מיליוני צופים ומכניסה סכומי עתק לקבוצות, לליגות ולמותגים.
זה מצב קלאסי של ביקוש גבוה מאוד והיצע כמעט אפסי.
כשהיכולת נדירה ורבים רוצים לצרוך אותה, המחיר מזנק. קבוצות לא משלמות לספורטאים סכומים כאלה מתוך רגש או הערצה. הן עושות זאת כי הנוכחות שלהם מייצרת להן רווחים גדולים פי כמה.
השכר של ספורטאי על הוא תוצאה ישירה של הערך הכלכלי שהוא מייצר.
המחיר שלהם הוא פשוט שיקוף של מחסור וביקוש.
למה השכר הנמוך במפעלים של נייקי לא בהכרח אומר ניצול
כשמסתכלים על שכר נמוך בקמבודיה מנקודת מבט מערבית זה נראה מיד כעוול. אבל במציאות המקומית זו עסקה טובה לשני הצדדים. נייקי משלמת שכר נמוך יחסית למה שהייתה משלמת לעובדים בארצות הברית לדוגמה ולכן היא מרוויחה יותר. העובדים המקומיים מצדם בוחרים דווקא בעבודה הזאת כי ביחס לאפשרויות שיש להם במדינה שלהם זו המשכורת הגבוהה והיציבה ביותר שהם יכולים לקבל.
נוצר מצב ששני הצדדים מנצחים.
נייקי חוסכת בעלויות ומקבלת כוח עבודה זמין.
העובדים מקבלים שכר טוב יותר מכל אלטרנטיבה אחרת שיש להם.
המחיר הנמוך לא נובע מרוע אלא מהמציאות הכלכלית המקומית.
איך זה מתקשר למחירים שאנחנו רואים בסופר
כמו כל שוק אחר, גם בעל עסק שמוכר מוצרים בסופר, לדוגמה חייב למצוא את נקודת האיזון. מחיר שמצד אחד יאפשר לו רווח מקסימלי ושמצד שני הצרכן יהיה מוכן לשלם עבורו.
לכן כל מוצר שאנחנו קונים מספר סיפור של איזון בין רווחיות של העסק לבין הנכונות שלנו לשלם.
המחיר הוא תוצאה של שילוב בין מה שעסק צריך כדי להרוויח לבין מה שהצרכן מוכן לשלם בפועל.
סיכום
החיבור בין ספורטאים שמרוויחים הון לבין עובדים שמרוויחים מעט מגיע מאותו עיקרון פשוט שמנהל את השוק.
המחירים בשוק מספרים לנו סיפור.
הם מסמנים איפה יש מחסור, איפה יש עודף ומה באמת משתלם לייצר.
הקטע נרשם כדי לגרום לנו להתעצבן פחות (או יותר תלוי מי אתם) כשאנחנו רואים מחיר של מוצר מסוים או הכנסה גבוה של דמות מסויימת, כי בסופו של דבר יש משהו שעומד מאחורי זה.